ליטיגציה מהי? רזי וסודות הליטיגציה בבתי המשפט

לאחרונה ישראל דורגה במקום השני בעולם בשיעור בוגרי תואר ראשון שלה. העובדה הזו אומרת כמה דברים – לבוגרי תואר ראשון בארץ יותר קשה למצוא עבודה מאשר במקומות אחרים בגלל שהשוק עשיר בהם, מדינת ישראל עושה משהו נכון בנוגע לעידוד צעירים להשיג תואר אקדמי, החינוך בארץ הוא אולי לא גרוע כל כך כמו שכולם חושבים וזה גם אומר שיש הרבה מאוד אנשים שיודעים מה זה אומר ללמוד ולסיים לימודים לתואר. הקביעה האחרונה אולי נראית הטריוויאלית יותר מבין הארבע, אולם כאשר מצרפים אותה לתנאי הלימוד הבעייתים שנמצאים באוניברסיטאות – עולה שאלה אחת ברורה. מדוע, מבין כל תלמיד הפיזיקה, מתמטיקה ביולוגיה, עריכת הדין והרפואה – לא נמצא קול אחד המערער על שיטות הלימוד, איכות המרצים וסבירות הדרישות של המוסד הלימודי בו הוא למד. התשובה לכך היא פשוטה למדי – ישנם קולות כאלה, אולם הם נוטים להיבלע מכיוון שאוניברסיטה, גם אם הלימודים בה אורכים שלוש ארבע או שבע שנים – היא שלב זמני. ישנם אנשים שסיימו לימודי עריכת דין למשל וכיום הם עורכי דין דיני עבודה מבריקים בעל מוח אנליטי חריף ויכולת לתמרן את החוק – אבל הם כנראה עסוקים מדי על מנת להתעסק בשלב הזה בחייהם שכבר לא ממש רלוונטי. אז בכל זאת – מהן הצעקות שנשמעות שנה אחרי שנה מסטודנטים ומדוע מתעלמים מהן?

איכות ההוראה במקום הראשון

מעל לכל דרישה שמופיעה אצל תלמידי תואר ראשון – ורובן נוטות לחזור על עצמן משנה לשנה – הדרישה הנפוצה ביותר היא שיפור איכות ההוראה במוסדות אקדמיים. יש לציין שמכללות מסויימות מתהדרות בסגל מרצים מרשים ובעל יכולות, אולם הרוב המוחלט של אקדמאיים בארץ מגיע מאוניברסיטאות ולא ממכללות. הסיבה לכך שהתלונה הזו ממשיכה לחזור היא שבאוניברסיטאות, רוב המרצים נמצאים על תקן עיקרי אחר מהיותם מרצים. אנשים שנשארים באוניברסיטה ומפתחים דרכה קריירה עושים זאת כמעט תמיד על תקן מחקרי. הווה אומר – עצם הנוכחות שלהם במוסד בו הם מלמדים הינה לטובת מחקר ולא הוראה. גם עורך דין ליטיגציה יתקשה למצוא צידוק טוב עבור חוקר ביולוגיה או חוקרים פרטיים מומלצים בחיפה להפוך להיות מרצה מושלם כשבסופו של דבר מדובר בתפקיד מאוד משני עבורו.

טענה נוספת שחוזרת על עצמה משנה לשנה היא הישנות חלוקה בלתי הגיונית של עומס הלימודים. במהלך הסימסטר, תלמידים במקצועות רבים לומדים בניחותא, ללא אתגרים ממשיים, אולם קצת פחות מחודש לפני תחילת תקופת המבחנים, מרצים נוהגים להעלות באופן לא מדורג את קצב לימוד החומר עד כדי רמה לא אנושית. להפתעתם הרבה של אותם תלמידים מתוסכלים – המבחן מורכב ברובו מחומר שנלמד באותו חודש. גם תופעה זו ניתן להסביר על ידי היות המרצים קודם כל חוקרים ורק לאחר מכן מרצים. החומר עליו תלמידים נבחנים מוכתב מראש. לפעמים, עקב נטייה טבעית של מרצים מסויימים – החומר הנלמד במשך רוב השנה הוא פשוט החומר המעניין את המרצה.

במשך שנים רבות ניסו איגודי סטודנטים להחיל תקנים שפויים יותר עבור מרצים ועומס הלימוד, אולם כל סטודנט מסיים ללמוד אחרי מספר מסויים של שנים ולאחר מכן הוא חסר את העניין להמשיך להתעניין בבעיותיהם של תלמידים. גם אם הוא עורך דין דיני עבודה במשרד עורכי דין דיני עבודה שמרוויח יותר ממספיק, מחזיק בכישורים המתאימים ובעל הזמן לסייע לסטודנטים בבעיותיהם – הוא פשוט כבר לא מעוניין.